הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?
בישראל מעוגנת הסוגיה בחוק האזנות סתר מ-1979, שעבר תיקון נרחב בעקבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואחרי דו"ח מבקר המדינה בנושא מ-1991. האזנת סתר אסורה היא הקשבה לשיחה באמצעות מכשיר שהמאזין אינו צד לה ולא בוצעה ברשות הרבים. כלומר, מדובר בשיחה פרטית שהתנהלה במקום שהציפייה לציתות אינה סבירה, למשל חדר פרטי או משרד.
על פי החוק,
האזנת סתר אפשר להגדיר גם בדרך הפוכה:
א. כל אדם רשאי להקליט, גם בסתר, שיחות שהוא משתתף בהן. למעשה, כל שיחה שלנו עם נציג שירות לקוחות, חבר או קולגה, יכולה להיות מוקלטת ומושמעת באופן חוקי לגמרי.
ב. אם המאזין אינו צד לשיחה אך היא בוצעה במקום ציבורי או פתוח – לא מדובר בהאזנת סתר אסורה.
כשאנו אומרים שהאזנת הסתר מותרת, המשמעות היא שהמקליט רשאי לעשות עם ההקלטות כל העולה על רוחו כל עוד אינו עובר על חוקים אחרים (הקלטת שיחה אינטימית של בינו-לבינה, למשל, עלולה להוות פגיעה בפרטיות גם אם היא האזנת סתר מותרת). לעומת זאת, עם תוצריה של האזנת סתר אסורה לא ניתן לעשות דבר והם אינם קבילים בהליכים משפטיים. יותר מזה: עצם הקלטת השיחה היא עבירה פלילית.
במקרה כזה, גם צד שלישי, כמו כלי תקשורת, שמשתמש בחומר הפסול חשוף לעבירה פלילית. עם זאת, בתיקון משנת 1995 נקבע חריג שלפיו ניתן להשתמש בתוצרי האזנת סתר לא חוקית במסגרת הליך פלילי על פשע חמור, אם בית המשפט מצא שהצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות.
צילום סתר נחשב?
סוגיית הצילום בסתר זו עמדה לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון, שבחן את קבילותו של תקליטור שתיעד מטפלת סיעודית נוקטת אלימות כנגד הקשישה שבה טיפלה. השופטים דחו את טענת הנאשמת שלפיה מדובר בהאזנת סתר והראיה אושרה. נקבע כי צילום חזותי שאינו כולל תיעוד קולי לא חוסה תחת חוק האזנות סתר וקבילותו כראיה צריכה להיבחן לפי חוק הגנת הפרטיות.
במיוחד לרשויות
החוק מתיר לרשויות ביטחון כמו המשטרה, שב"כ וצה"ל לבצע האזנת סתר ולהשתמש בה כראיה. מתי? כאשר מוכח שהיא משרתת את ביטחון המדינה או מיועדת למניעת עבירות פליליות וגילוי עבריינים.
כשמדובר במניעת עבירות, הגורם שמוסמך להתיר את האזנת הסתר הוא נשיא בית משפט מחוזי, על פי בקשה של קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה. תוקף ההיתר לא יעלה על שלושה חודשים, אולם ניתן להאריכו מפעם לפעם. במקרים דחופים, רשאי המפכ"ל להתיר האזנת סתר ל-48 שעות לצורך מניעת פשע או חשיפת מבצעיו. על המפכ"ל לדווח ליועץ המשפטי לממשלה על מתן ההיתר, וזה מוסמך לבטלו.
בקשה להיתר האזנה צריכה להתבסס על ראיות שמוכיחות צורך אמיתי בהאזנה, ולפני מתן ההחלטה יש לשקול, בין השאר, אם חומרת העבירה והאינטרס הציבורי במניעתה או בגילוי מבצעיה גוברים על הפגיעה בפרטיות, ואם אין כל אמצעי שפגיעתו בפרטיות פחותה.
העידן הטכנולוגי מאפשר היום להקליט כל מילה שאנו אומרים בקלות, ולשתול "מרגלים" במחשבים, בטלפונים ובטאבלטים "מרגלים" באותה הקלות. המכשירים הללו מעוררים שאלות של חוק ומוסר: מה קורה אם מי ששתל את מכשיר ההאזנה, למשל, הוא מי שהשתתף בשיחה? האם עצם העובדה שהשתמש במכשיר "ריגול' תהפוך את ההקלטה ללא חוקית?
אני מניחה שהמוצרים המתקדמים נוסח ג'יימס בונד עוד יביאו לבתי המשפט הישראלים חומר למחשבה, שיוביל גם לתמורות בחוק. בינתיים, כל שנותר הוא להמליץ למי שאינו מעוניין ששיחותיו יופצו ברבים וישמשו כנגדו, פשוט לשקול מילים.
אין צורך לשאול אתכם כדי לדעת בוודאות שהדבר החשוב לכם יותר מכל כרגע הוא
המטפלת שמצאתם לילדיכם נראית לכם נשמה טובה, דמות חינוכית, אכפתית, חרוצה ומסורה וסביר מאוד
בשנים האחרונות, לאור ריבוי המקרים של התעללות בילדים בגנים, עלה מאוד מפלס החרדה של
גניבת רכבים היא מכה חמורה בישראל. אלפי רכבים נגנבים בכל שנה בדרכים מתוחכמות וגורמים
הילדים שלנו הם הדבר היקר לנו מכל וכל הורה יעשה כל שניתן כדי לשמור
ריגול במישור העסקי, התעשייתי והאישי קפץ מדרגה משמעותית בשנים האחרונות. מידע מהותי המועבר לגורם
עסקים, עובדים ואנשים פרטיים מקליטים את השיחות הטלפוניות המתקיימות בין העובדים, עם לקוחות, גורמי
מצלמת רכב תלת כיוונית מותקנת ברכב ומאפשרת לצלם את פנים הרכב, מה שרואים דרך
המציאות העגומה בה נחשפים מעת לעת פעולות לא חוקיות ומסוכנות אשר מבצעות מטפלות הן
מצלמות אבטחה עשו מהפכה של ממש בעשור האחרון והפחיתו בעשרות אחוזים את מקרי הפריצה,
חדשות לבקרים אנו עדים לעוד ועוד מקרים בהם אנשים מעלים תמונות וסרטונים אשר פוגעים
לצערנו, כמות הפשעים והמצבים המסוכנים שאינם צפויים רבה ביותר, החדשות מלאות במקרי אלימות ועצם
הרבה מצבים לא נעימים בחיינו אינם בשליטתנו, אך אנו כן יכולים להתכונן ולהגן על